אם במקרה יצא לכם לגלוש לעמוד ההשקעות האלטרנטיביות שלנו, לבטח קיבלתם מושג מהן השקעות אלטרנטיביות ואיזה סוגים יש. השקעות אלטרנטיביות, נזכיר, הן אפיקי השקעה חלופיים לאפיקי השקעה מסורתיים, כמו מניה או אג"ח והן לרוב נגישות דרך צורת התאגדות של קרן.
אחד מהסוגים היותר פופולריים של קרנות השקעה אלטרנטיביות (במיוחד על רקע סביבת הריבית שאפיינה את העשור וחצי האחרונים) הן קרנות חוב או בשמן הפחות מוכר קרנות אשראי חוץ בנקאי. אלו הן קרנות שמעניקות מימון (הלוואות) לתאגידים פרטיים, פרויקטי נדל"ן ותשתיות ועוד .
ולמה יש צורך באשראי שאינו בנקאי? טבעה של כל כלכלה שהיא מתפתחת ומתרחבת, כלומר יש יותר פעילות נדל"נית/תשתיתית אבל בנק, כגוף שמנהל כספי ציבור, מוגבל ביכולתו לסכן כספי ציבור דרך הלוואות לשווקים אלו ולכן נולדו גופי אשראי חוץ בנקאי, שאחד מצורותיהם היא אותן קרנות חוב. קרנות אלו מעניקות אשראי באופנים שונים (תיכף נסביר, אל דאגה) והתהליך שבו ניתנת ההלוואה על ידי הקרן ללווה די דומה לתהליך שנעשה מול בנק מסחרי (שיעבוד הנכס וכדומה) אבל הוא לרוב מהיר יותר מכיוון שהוא נתון להרבה פחות מגבלות משל תהליך מול בנק מסחרי שכפוף לרגולציה.
בגדול, ועל בסיס אופי השקעה, נהוג להפריד בין קרנות חוב פסיביות (שמבקשות לשחזר את תשואת מדדי ההשוואה המובילים, דהיינו בנצ'מרק) לאקטיביות (שמבקשות להתעלות, כלומר לייצר תשואה עודפת, על תשואת מדדי הבנצ'מרק). נזכיר כי מכיוון שמדובר בקרנות שנכס הבסיס שלהן הוא חוב (הלוואה), הן מייצרות הכנסה קבועה (הריבית על ההלוואה), ולכן הן נחשבות לאפיק השקעה סולידי בעל קורלציה נמוכה לתנודתיות של שוקי ההון.
אז אלו סוגי אשראי תאגידי קיימים שעליהם מתבססת הפעילות של קרנות חוב? ובכן, ניתן לנקוב בשלושת הסוגים העיקריים הבאים, שלרוב קשורים לשלב במחזור החיים של התאגיד, ונעשה את זה קצר ולעניין כדי שלא תלכו לאיבוד:
1. Direct Lending, הלוואה ישירה: הלוואה רגילה, כמו כל מינוף שבנק מסחרי נותן, אבל בתנאים הרבה פחות מגבילים משל בנק ולעיתים על בסיס אמות מידה פיננסיות הרבה פחות מחמירות. לרוב, מי שמעניק הלוואה כזו הוא נושה מובטח.
2. Mezzanine, הלוואת ביניים: הלוואה שהיא השלמה להון העצמי שהיזם צריך להעמיד לפי דרישות הבנק המסחרי ממנו. יזם שאין לו את ההון העצמי שדורש ממנו הבנק, יכול לפנות לגוף שמספק הלוואת ביניים כדי שישלים לו את ההון העצמי.
3. Distressed, הלוואה לעסק המצוי במצוקה פיננסית אך עדיין אינו פושט רגל: הלוואה שניתנת כאשר העסק אינו יכול לשרת את חובותיו בטווח הקצר-בינוני אבל יש לו פוטנציאל לשרת את חובותיו בטווח הארוך. לרוב, מדובר בעסקים שזקוקים לרה ארגון/תוכנית הבראה או כל שינוי ארגוני אחר שיוביל אותם בחזרה למסלול של צמיחה ורווחיות שיאפשר לו לשרת את חובותיו.
מלבד גיוון של תיק ההשקעות, היתרון הגדול של קרנות החוב הוא חשיפה לנכס אלטרנטיבי אבל יחסית סולידי שהקורלציה שלו לתנודתיות של שוקי ההון נמוכה. קרנות החוב נולדו, בין היתר, כאפיק השקעה חליפי לאגרות חוב סחירות. אג"ח סחיר רגיש לסנטימנט ציבור המשקיעים - גם כשזה אינו מוצדק - ותגובת המשקיעים אליהן, דהיינו האופן שבו הן מתומחרות, מקשות על גופי אשראי (כמו בנק) להעריך נכונה את יכולת הפירעון של הלווה מצד אחד, והופכות אותן לאפיק השקעה פחות סולידי מהמקובל לחשוב, מצד שני.
ולכן, קרנות חוב, שהן ברובן קרנות פרטיות, מאפשרות למשקיע בהן להיחשף לנכסי אשראי בעלי פרופיל איכותי המגובים בחלקם הגדול בשעבודים ובערבויות, אבל בנטרול ההשפעה של שוקי ההון. כך, יכול המשקיע לקבל פיזור הרבה יותר טוב של כל תיק ההשקעות שלו, באופן כללי ובאופן ספציפי יותר - של סקטור החוב בתוך התיק.
יתרון אחר הוא עמלות מסחר (כשמדובר בקרנות סחירות או תעודת סל/קרן נאמנות שעוקבת אחרי שוק החוב) נמוכות יותר מכיוון שעלויות הניהול שלהן נמוכות יותר (כי הן פחות מורכבות מקרנות של השקעות הון).
בחירה וביצוע של השקעה בקרנות חוב מצריכים תהליך של עבודה מורכבת ועתירת משאבים, מכיוון שדרושה התמחות רבה בהבנה של נכסי הבסיס של הקרנות, בבחירת המנהלים שלהן, וכן ביכולות ומשאבים ייעודיים לניתוח, בדיקה ומעקב אחר המנהלים, התנאים המשפטיים, החשבונאיים והמיסויים לביצוע ההשקעה.
מחלקת קרנות חוב של "מגדל" משקיעה משאבים אנושיים רבים, הכוללים צוותים ייעודיים, ומשאבים כלכליים לאיתור ולהשקעה במנהלי הקרנות האיכותיים והמובילים בתחומם בעולם, וזאת תוך דיאלוג ושיתוף פעולה הדוק עם גופים מוסדיים מובילים - דוגמתה וברמתה של "מגדל" - באירופה, צפון אמריקה ומזרח אסיה.
צוות ההשקעות האלטרנטיביות של "מגדל" כולל 3 מנהלים ואנשי השקעות המחזיקים בניסיון מגוון ורב שנים בתחום האשראי וליווי עסקאות מימון תאגידי. הצוות פועל מול קרנות ההשקעה המובילות בעולם ומקיים קשרי גומלין ענפים ושיתופי פעולה מוסדיים בינלאומיים.
חברת "מגדל" הייתה הגוף המוסדי הראשון בישראל (!) שהקים פעילות ייעודית של קרנות חוב והיא נחשבת עד היום לאחד הגופים המוסדיים המובילים בתחום בעולם. מחלקת קרנות החוב של "מגדל" הוקמה בשנת 2016 והחלה לבצע השקעות באופן עקבי ושיטתי.
משנת 2016 ועד כה (2023) ביצעה המחלקה יותר מ 60 60 עסקאות בהיקף כולל של מעל 20 מיליארד שקל. עסקאות אלו נפרשו לרוחב מספר תתי תחומים של קרנות חוב ביניהם: Direct Lending (הלוואה ישירה), Mezzanine (הלוואת ביניים); Distressed (הלוואה לעסק במצוקה פיננסית) ושאר מצבים פיננסיים מיוחדים, כמו גם אשראי לתעשיות הנדל"ן והתשתיות, והשקעות משותפות (co-investments) לצד גופים מוסדיים אחרים ומנהלי קרנות.
כיום מוכרת "מגדל" בעולם כאחד מהמשקיעים המוסדיים המתקדמים והפעילים ביותר בתחום קרנות החוב, כשהיא מציגה היקף פעילות שנתי של 5 מיליארד שקל עם יעד הקצאות של 4%. תיק ה-Private Debt של החברה (זהו השם הכללי יותר לפעילות של קרנות חוב) הניב בשנים האחרונות תשואות עודפות (נטו - אחרי דמי ניהול למנהלים חיצוניים ודמי הצלחה) באופן משמעותי בהשוואה למדדי החוב הרלוונטיים. קרנות חוב מאופיינות בתשואות מטרה של 7%-10% נטו.
* המידע הנ"ל אינו מהווה המלצה, חוות דעת, ייעוץ או שיווק, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בקשר עם השקעה או רכישה של מוצרים המופצים על ידי החברה ו/או בקשר עם רכישה של ניירות הערך של חברות הקשורות לחברה.